‏השבוע התפרסם באתר "פולטיקלי קוראת" החלק הראשון של מה שהגדירו באתר כ"תחקיר מעמיק החושף את סביבת העבודה הפוגענית בה משרתות חיילות צעירות, ומגלה עשורים של התעלמות מדיווחים ותלונות, הגנה של המערכת הצבאית על מגישים מוכרים ועל בכירים בגל"צ, והדרת נשים סדרתית". אגב "חלק ראשון", בפועל פורסמו שני החלקים בזה אחר זה. מבלי להיכנס לוויכוח שנוצר סביב התחקיר ובביקורת על היותו רשלני ונראה ככלי לסגירת חשבונות היסטוריים בין בכירי התחנה (מעניין שראש מחלקת החדשות המודח איבגי - שעמד אף הוא רק לפני כמה חודשים בראש תחקיר על התחנה - כלל לא מוזכר שם) - ספרתי הבוקר רק מהזיכרון כמה תחקירים דומים שהתפרסמו השנה. באמצע - מודה - כבר התחלתי להתבלבל: תחקיר גל"צ בהארץ, תחקיר גל"צ נוסף על "אירועים" מלפני 20-15 שנה, תחקיר על התעמרות בכאן, התחקיר ההוא על אמיר איבגי, תחקיר על התעמרות בהארץ, תחקיר על עורכת מתעללת במאקו, תחקיר על גלובס, תחקיר אוחובסקי. הכל בשנה אחת, ויש עוד. אי אפשר לזכור, אי אפשר להבדיל בין הטענות, ואי אפשר לבחון עד כמה מקצועית כל אחת מהכתבות. במאמר מוסגר ייאמר שריבוי הכתבות (להגדרה מהו תחקיר נתייחס בהזזמנות אחרת), מעיד שאין צדק פואטי בכתבות חיסול פוליטיות, לפעמים הכדורים שורקים גם משמאל לימין. אבל נחזור לנושא.

אחרי חשיפת וואלה! תרבות, לפיה אסי עזר הטריד לכאורה מינית את השחקן יהודה נהרי, הגיב נהרי בפוסט שפרסם באינסטגרם: "אני מקבל מסרים שהקריירה שלי מחוסלת ועוד מסרים קשים ומאיימים רק כי העזתי לצאת עם האמת שלי. אני יודע את האמת, הוא יודע את האמת וגם בדיקת פוליגרף משקפת את האמת. האאוטינג הזה לא נעשה מתוך נקמה, פרסום או רצון לפגוע חלילה. ההפך הוא הנכון. הוא נולד בשבילי, כדי לשחרר פרק ולהתחיל פרק חדש וטוב יותר. אם עברתם אירוע כזה תרשו לעצמכם לדבר עליו ללא פחד. לכו עם האמת". עיתונאים, שחקנים ועמותות למען נפגעים מינית הגיבו אף הם על החשיפה. יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, אמרה בתגובה: "אחד אחד מתייצבים אנשים אמיצים ומספרים על מה שקרה להם, ויהודה הוא מהאמיצים שאני מכירה. פגיעה מינית הופכת מדוברת בכל מקום, מהקהילה החרדית ועד הקהילה הלהט"בית, וזה שינוי מבורך שסולל לחברה צודקת יותר. השינוי המהותי צריך לקרות עכשיו אצל רשויות המדינה שגם במקרה הזה כשלו בטיפול בתופעה". מהאגודה למען הלהט"ב נמסר: "דרוש אומץ גדול בכדי להיחשף ולשתף על פגיעה מינית. להתייצב בראש מורם אל מול הנורמות החברתיות של מעגל הבושה, בין אם בצורה תקשורתית או באופן אישי לסביבה הקרובה, אך מתוך ההכרה מתאפשרת יציאה למסע אישי של ריפוי והחלמה. "יהודה נהרי, אנחנו מאמינות לך. תודה לך על האומץ לחשוף את הפגיעה שחווית מאסי עזר, לשתף בתהליך האישי שאליו יצאת אל עבר החלמה אישית ושינוי חברתי עמוק. לכל אחת ואחד מאיתנו מגיע לחיות בסביבה שבה אנחנו מרגישים בטוחים, סביבה שבה גבולות הם ברורים וניצול סמכות, כוח או מעמד אינם מתקבלים על הדעת. "אנו כקהילה, נמצאים ונמצאות בחודשים האחרונים בתקופה גדושה של התבוננות פנימה, הגדרת גבולות, למידה וגדילה אל עבר הקהילה שאנו שואפים להיות. להוקיע מתוכנו הטרדות ותקיפות מיניות, מציאות של ניצול. זה כוחו של כל אדם שחושף את הסיפור שלו, לעזור למוטט את חוצות השתיקה ולאפשר לשינוי".