שלושה משברים גדולים חווה ההייטק הישראלי: פיצוץ הבועה בשנת 2000, שפיזר לנתזים דקים את חלומות האקזיט, משבר הסאבפריים ב- 2008 שריסק את השווקים וכיווץ את ההשקעות בטכנולוגיה, ומשבר הקורונה שהתחיל בחריקת בלמים של החברות הישראליות, אך לקראת סופו ניפח את חלקן לשווי יוניקורן עם הכנסות של חברת לואו-טק קטנה. ועכשיו הגיע המשבר הנוכחי, שעדיין לא קיבל שם משלו, אבל כבר מכניס את הענף על מייסדיו, מנהליו, ועובדיו, ללחץ. בריכות הכדורים מתרוקנות משואו אוף, את ברזי הראמן מחליפות פחיות משקה קר ומים מסוננים מהמתקן, וטיולים חוצי יבשות על חשבון החברה, גם אם הם ממשיכים להתקיים, הם כבר לא משהו שמנפנפים בו כדי להוציא לכולם את העיניים. יוניקורנים וסטארט אפים ברחבי העולם פותחים את תקציב 2022 ומתאימים אותו למציאות החדשה, שבה פחות כסף מגיע לשוק, האינפלציה מזנקת, המלחמה באוקראינה משפיעה עליה ועל יוקר המחיה, הריבית עולה והירידות בשוק ההון כואבות. "מטא", פייסבוק לשעבר, שלאחרונה דווקא דיווחה על תזוזה מרשימה בגידול מספר המשתמשים, מקפיאה גיוסים של מהנדסים חדשים. "רובין הוד", פלטפורמת המסחר הנחשקת הודיעה על קיצוצים גדולים. האם המשבר כבר "עשה עליה" ובמקום גיוסי עובדים מתחילים לחשוב על שיחות שימוע לפני פיטורים, או שמא מדובר בתיקון זמני שיחלוף? איך נערכים למצב החדש? האם העובדים הפנימו את השינוי המתקרב ומה יהיה הלאה? את השאלות האלה הפנינו לשלושה מנהלים בכירים בחברות הייטק מובילות וכולם מסכימים שריח הפחד עומד באוויר.

שוק תחליפי החלב מן הצומח נמצא בעלייה מתמדת עקב מגמה עולמית של הפחתת השימוש במוצרים מן החי, שהביאה עמה התפתחות משמעותית בתחליפים, עם השקעות אדירות של חברות בפיתוח, ייצור ושיווק של מוצרים מגוונים. על פי דוחות GFI, נמצא כי 39% ממשקי הבית בארה"ב צורכים תחליפי חלב מן הצומח על בסיס קבוע, כאשר מדובר בגודל שוק עולמי של כ-21.5 מיליארד דולר (בשנת 2020), שצפוי לגדול מדי שנה בכ-11.2%, כך שבשנת 2027 גודל השוק יעמוד על 44.9 מיליארד דולר. בשנת 2018 לבדה יוצרו במדינת ישראל כ 1,549 מיליון ליטר חלב, תנובתן של כ-119 אלף פרות במאות רפתות הפזורות ברחבי הארץ. עבור ייצור החלב מופקעים שטחים רבים לטובת גידול המזון לפרות ושטחים נוספים שנדרשים כמובן גם לגידול הפרות עצמן. כאשר לוקחים בחשבון את גידול האוכלוסייה הצפוי בעשורים הקרובים ואת העובדה שבשביל לייצר חלב אנו זקוקים לשטחים גדולים (כמו גם עבור גידולים חקלאיים אחרים, נראה כי אנו בדרך הבטוחה לדילמה בין משבר הדיור וביטחון תזונתי.