ידוע שאנשים שנקלעו לחובות או להליך של פשיטת רגל מחפשים כל דרך לשרוד, ובתוך כך אפילו לנסות להעלים הכנסות ונכסים מעיני הנושים. זה כנראה היה סיפורו של עלי סילברמן, שהייתה בבעלותו ובבעלות אשתו דירה בישוב שערי תקווה. הדירה נמכרה מסיבה כלשהי למגנוס רוטשילד, חברו של סילברמן, כאשר בכל אותה העת התגוררה משפחתו של האחרון בנכס.

אשרת קוטלר עם הרצאות רוחניות, גיוס עובדים ב-EX.CO, שפע של יוזמות והרבה מאוד מבצעים. כל מה שקרה במחצית הראשונה של השבוע

חברת adidas חושפת את הגרסה החדשה והעדכנית לדגם הכדורגל המפורסם: PREDATOR FREAK. מדובר בגרסה מתקדמת ביותר שפותחה במטרה לייצר שליטה מקסימלית בכדור באמצעות טכנולוגיית DEMONSKIN של adidas שנוצרה על מנת למקסם את כשרונם הטבעי של השחקנים. טכנולוגיית DEMONSKIN מבוססת על שכבת דוקרני סיליקון ייחודיים, אשר עברה כיול מקדים על ידי אלגוריתם ממוחשב ומקיפה את גפת הנעל בנקודות המגע המרכזיות של השחקן בכדור. הטכנולוגיה הושקה לראשונה בשנת 2020. כעת הרחיבה adidas את כיסוי דוקרני הסיליקון בצורה שתקיף את הנעל ב-360 מעלות להבטחת שליטה מקסימלית וסיבוב הכדור.

רשמה 122.2 מיליון דולר, כמעט כפול לעומת 2019. באוקטובר האחרון השלימה הנפקת מניות בהיקף של 115.5 מיליון דולר, ומאז ההנפקה רשמה המניה תשואה של 40%

אנחנו עדיין נמצאים עמוק בתוך משבר הקורונה. מחד קצב ההדבקה עדיין גבוה, ומאידך יש מקום לאופטימיות זהירה הודות לחיסונים. יש הרגשה שבתחום הרפואי, עם כל הקושי, בישראל יש אור בקצה המנהרה. אולם, בתחום הכלכלי אנחנו בסיטואציה קשה מאד כאשר על פי ההערכות מצויים בקרבנו כ-750 אלף שכירים מובטלים וכ- 75 אלף עסקים שנסגרו - בהחלט מדובר באירוע קשה. כמי שכיהן כשר בממשלות ישראל, ובמיוחד כשר הכלכלה בממשלתו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז"ל, אני יכול כמובן לנתח את הדרך בה הממשלה טיפלה בבריאותם הכלכלית של התושבים, בעיקר של בעלי העסקים, ובתוך כך של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. מן הסתם היו דברים שנעשו באופן נכון ומשביע רצון והיו החלטות שעשו עוול עם הציבור. אבל, אני בוחר להסתכל קדימה. ואני מבקש קודם כל לומר משהו נורמטיבי, שלא שמעתיו מאיש, נהפוך הוא - שמענו את ההפך. אנשי האוצר אמרו פעם אחר פעם בכלי התקשורת שהם אינם יכולים להחזיר את מצבם הכלכלי של בעלי העסקים למצבם מלפני הקורונה. זהו משפט שעובר על יד האוזן וכולם מתייחסים אליו כמובן מאליו. ואני אומר - "לא". ממשלת ישראל עשתה איתנו חוזה חברתי לפיו אנחנו נישמע להוראותיה - והיא, הממשלה תדאג לנו. אין ספק שהממשלה עשתה הרבה, העניקה משכורות לחודשים ארוכים במסגרת חל"ת, והעניקה כספים גם לחלק מבעלי העסקים. א ב ל, במבחן התוצאה - עסקים נסגרו, בעלי עסקים פשטו רגל ולא הייתה להם תקומה. וחשוב להבין, מדובר באנשים שכל חייהם היו מושקעים בעסק הקטן שלהם. העסק מת וליבם מת עימו.

השנה האחרונה הפכה את עובד ההייטק הממוצע למפוכח ומפוקס במיוחד. בניגוד לימי טרום המגיפה, בהם עובדים החליפו מקומות עבודה בצורה מהירה ונינוחה, כיום העובדים בכלל ועובדי ההייטק ביתר שאת, הפכו מחושבים יותר. היה אפשר לחשוב שהמצב החדש יוביל דווקא לנדידה גדולה של מועמדים בשוק, סירקולציה מבורכת של מוחות איכותיים וציד קל יותר של מועמדים פוטנציאליים. אך בפועל, חוקי המשחק נעשו קשוחים יותר עד לכדי מגמה הפוכה לחלוטין; במקום לעוט על הצעות מפתות, אותם מועמדים מפוקסים, מסננים הצעות בקפידה יתרה מאי פעם, ומוותרים על עלייה משמעותית בשכר והטבות נוספות לטובת היציבות הקיימת. חלקם אפילו ספגו פגיעה בשכר ועדיין בחרו שלא להיענות להצעות מפתות וטובות יותר. כתוצאה מכך, האפשרות למשוך מועמדים איכותיים לסטארטאפים צעירים, אך העלולים להצטייר כ"פחות בטוחים", הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית בימי קורונה. אחת הדרכים המרכזיות להתגבר על השיתוק שאחז בתעשייה היא באמצעות טיפוח מיתוג מעסיק מדויק ומזמין. ושלא כמו לפני שנים אחדות, השאלה הנשאלת היא לא האם יש צורך במיתוג, אלא איך עלינו להעצים ולהזניק את מיתוג המעסיק שלנו.

קרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארה"ב, אישרה השקעות בסך של 7.45 מיליון דולר בשמונה פרויקטים משותפים לחברות ישראליות ואמריקאיות בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה באמצעות שיחת וידאו. בנוסף למענקים יזכו הפרויקטים החדשים למימון מהמגזר הפרטי, כך שסך ההשקעה בפרויקטים יגיע לכ-18 מיליון דולר. קרן בירד פועלת לעידוד שיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים לצורך פיתוח מוצר משותף. נוסף על הענקת מענקים מותנים של עד מיליון דולר עבור כל פרויקט שאושר, הקרן מסייעת לחברות באיתור וחיבור לשותפים אסטרטגיים פוטנציאליים. הפרויקטים המוגשים לקרן בירד עוברים בדיקה קפדנית ע"י בוחנים ישראלים מטעם רשות החדשנות ובוחנים אמריקאים מטעם המכון הלאומי לטכנולוגיה ותקנים של ארה"ב (NIST). שמונת הפרויקטים שאושרו בישיבת הדירקטוריון מתווספים ל-1020 פרויקטים בהם השקיעה הקרן במהלך 43 שנות פעילותה. הפרויקטים, שהיקף ההשקעה הכולל בהם מגיע ליותר מ-350 מיליון דולר, הניבו עד כה מכירות ישירות ועקיפות של למעלה מ-10 מיליארד דולר. ד"ר וולטר קופאן, תת-שר המסחר האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה, מנהל NIST ויו"ר משותף במועצת הנגידים של קרן בירד: "החוזקות של ישראל וארה"ב בתחומי החדשנות ניכרות בבירור בהצעות המגוונות שהוגשו לקרן בירד בסבב זה. באמצעות עבודה משותפת, החברות האמריקאיות והישראליות יפתחו טכנולוגיות פורצות דרך בתחום הייצור המתקדם, התקשורת והתחבורה, הבריאות והביטחון התזונתי. ההובלה הטכנולוגית העולמית של ארצות הברית וישראל מתחזקת באמצעות שותפויות אלו, שבהן קרן בירד ממלאת תפקיד ייחודי ומשמעותי". ד"ר עמירם אפלבוים, המדען הראשי של משרד הכלכלה ויו"ר רשות החדשנות, ויו"ר משותף במועצת הנגידים של קרן בירד: "אנו גאים בשיתוף הפעולה עם קרן בירד אשר לאורך שנות פעילותו הרבות הניב הצלחות טכנולוגיות מזהירות, פרי שיתופי הפעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות שזכו במענקים. אנו שמחים לציין עליה במספר ההגשות שהתקבלו הפעם ומאחלים הצלחה רבה לחברות הזוכות הן מישראל והן מארה"ב. אנו סמוכים ובטוחים כי הפרויקטים המשותפים יהוו מקור לשינוי ושיפור מהותי עבור כלל האוכלוסייה." ד"ר איתן יודילביץ, מנכ"ל קרן בירד: "שנת 2020 הייתה שנה מאתגרת עבור חברות ויזמים ברחבי העולם ומספר הפרויקטים שהוגשו לקרן גדל באופן משמעותי. קרן בירד תמשיך לתמוך בשיתופי פעולה בין ארה"ב לישראל במטרה להאיץ פיתוחים טכנולוגים מתקדמים בתחומים מגוונים, לטובת שתי המדינות".

תל אביב היא העיר שספגה את עיקר ירידות מחירי השכירות בתחומי הנדל"ן המניב בשנת 2020, כך עולה מבדיקת חברת ניהול הנכסים הבינלאומית CBRE. דווקא באזורים שנחשבים מבוקשים פחות, ושמחיריהם נגזרים לא אחת מאלה של תל אביב, ירידות המחירים היו, לעיתים, מתונות יותר. לפי בדיקת החברה נכון לתחילת 2021, המחיר הממוצע לשטחי משרדים בתל אביב עמד על 95 שקלים. מדובר בירידה שנתית של שמונה אחוזים. ברמת גן הסמוכה ירדו מחירי המשרדים בכשישה אחוזים, לעומת תחילת 2020, לכדי מחיר ממוצע של כ-78 שקלים למ"ר. מי שחוותה ירידה ממוצעת גדולה במעט הייתה. בערי השרון המבוקשות הרצליה ורעננה נרשמו גם ירידות מחירים שנתיות משמעותיות. בהרצליה הירידה הייתה בשיעור של תשעה אחוזים, לכדי מחיר ממוצע של 78 שקלים למ"ר, ואילו ברעננה של 11%, לכדי 54 שקלים למ"ר. "הירידות הבולטות ברעננה נרשמו הן בגלל היצע גדול, והן משום שמי ששוכר שם שטחים זה בעיקר חברות לא גדולות, שמחפשות שכר דירה נמוך וניצול הזדמנויות, וכאלה ישנן שם בשפע", מסביר מנכ"ל CBRE ישראל, ג'קי מוקמל. לדבריו הירידות בתל אביב משמעותיות, אך גם מלמדות שבעלי נכסים לא מוכנים לבצע "מכירת חיסול".