במרוצת השנים האחרונות הפך איום הסייבר לאחד מהמסוכנים ביותר להמשכיות העסקית של גופים וחברות בישראל, אולם חרף המהותיות של העניין, שיעור החברות בישראל שרכשו מענה ביטוחי לכך נמוך מאוד בהשוואה לנעשה בעולם. אלא שהישראלים, כמו הישראלים, נוטים להתעורר רק כאשר פוקד אותם אסון, ובמובן הזה - ההתקפה המתוקשרת על שרתי חברת שירביט, שהביאה להתעוררות רבתית. על פי נתוני איגוד סוכני הביטוח, במרוצת השבוע האחרון חל זינוק חד במספר הגופים בישראל שפנו לבירור האפשרות לרכוש מענה ביטוחי לאיומיי הסייבר השונים. נכון להיום, שיעור החברות במגזר הפיננסי שרכשו ביטוח כזה נמוך מאוד ומעורר דאגה. על פי מערך הסייבר הלאומי, מדובר על 17.4% מכלל הגופים במגזר שנחשב לאחד מהרגישים והחשופים ביותר לתקיפות סייבר. המצב בקרב שאר הענפים במשק רחוק מלהיות מניח את הדעת: הנתונים מלמדים כי רק אחת מכל שלוש חברות בתחום התשתיות רכשה כיסוי מתאים. השכיחות שנרשמה בחברות הבריאות והרווחה נמוכה אף יותר: רק 25% מהחברות. עומק המחדל הולך ומתחדד - בתחום התקשורת השיעור נמוך אף יותר - רק 20%. כאשר בוחנים את הנעשה בישראל מול העולם, מתחדדת עוד יותר תמונת המצב הבעייתית - בעוד שמעבר לים, נכון לשנת 2020 עומד על למעלה מ-7 מיליארד דולר, בישראל היקפו נמוך באופן מטריד ומגיע למאות מיליונים שקלים בלבד.

שנת 2020 מגיעה לקיצה ורחוקה מלהיחשב כנורמלית, אך מסתמן ששנת 2021, שתחל בעוד שבועות ספורים, מסמלת חזרה לשגרה גם בשוק הנדל"ן הסוער. נראה שכלום לא ישתנה והישראלים ימשיכו להצביע ברגליים: מול הירידה בהתחלות הבניה והתנעת פרויקטים חדשים ועצירת פרויקט מחיר למשתכן, שעשויים להעלות אפילו יותר את מחירי הנכסים, הם ימשיכו לדהור אחר החלום הישראלי ולהתהדר בנכס למגורים משלהם. לראייה - כמעט 70% מבתי האב בישראל מחזיקים בדירה משלהם. תחושת הביטחון והיציבות, הלחץ החברתי וחוסר הרצון להשקיע סכומי עתק בנכס שבבעלות אחר עושים את שלהם, ובד בבד ההאטה בשוק הדירות והבתים יד שניה מייצרת הזדמנויות אטרקטיביות במיוחד, כך שנכסים ישנים, מוזנחים ומאתגרים, יכולים בהחלט להתגלות כעסקת חייכם. לשיטתה של שירה מוסקל, מבעלות המשרד 'הלל אדריכלות ועיצוב פנים', שוק הנדל"ן בישראל מציע נכסי יד שניה ישנים ומוזנחים שעל פניו נראים מאוד לא אטרקטיביים, אך יכולים להתגלות כפנינים של ממש: "רבים מהם ממוקמים ממש בלב אזורי הביקוש אבל הם מיושנים, חלקם רעועים ואחרים מתוכננים באופן לקוי לכן רבים נמנעים מלחשוב עליהם בתור אופציה ראויה. יחד עם זאת, אלה בדיוק הסיבות בגינן יתכן ומדובר במציאות של ממש. בשל היעדר ביקוש, מחיר של נכס כזה יהיה נמוך ביחס למחיר השוק וגם אם נשקלל את עלות השיפוץ עדיין הם ייחשבו כלכליים. לרוב מדובר בבתים או דירות שהשטח שלהם גדול בהרבה מאלה שבפרויקטים החדשים שנבנים, וחשוב לא פחות - הם ממוקמים במרכז העניינים עם גישה נוחה למרכזי הבילוי, החינוך והתעסוקה".

סלופארק הופכת ל-One Stop Shop, כשתאפשר תשלום באפליקציה על אופציות תחבורה וחניה מגוונות: "אפשרות נוחה וקלה להתנהל בדרכים, בין אם מדובר בתחבורה ציבורית ובין אם מדובר בשימוש בקורקינטים"

השקל לא מפסיק להתחזק על חשבון הדולר, שנחלש גם בעולם, ובמקביל בנק ישראל ממשיך להתערב במסחר במט"ח ושובר שיאים של התערבות. אם עד לפני קצת יותר משנה הציפיות מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, היו שיתערב פחות בשוק המט"ח בניסיון להחליק את השינויים בשער השקל-דולר, לאחר שבמשך תקופה ניכרת לאחר כניסתו לתפקיד הוא נמנע מלהתערב בשוק, הרי שהן נכזבו. נכון להיום, היקף יתרות המט"ח המנוהלות הגיע לשיא, על רקע קצב הרכישות שמבצע בנק ישראל בהנהגת ירון לצורך בלימת ייסוף השקל. ביום שלישי בערב, בפעם השנייה בתוך שבוע, התערב בנק ישראל בשוק המט"ח בניסיון למתן את התרסקות הדולר, שירד לשפל מול השקל שלא נראה מאז יולי 2008, ורכש 350 מיליון דולר בשוק סמוך לקביעת השער היציג. בעקבות התערבותו זו, בבוקר יום רביעי הדולר תיקן מעלה והתקרב לשער של 3.26 שקלים והיציג נקבע על 3.256 שקלים - מעל היציג שנקבע בשלישי. הפעם האחרונה שהדולר נסחר ברמות כאלה, להוציא את שנת 2008, הייתה בשלהי שנות ה-90. מתחילת השנה רכש בנק ישראל כ-17 מיליארד דולר, ויתרות מטבע החוץ בבנק הגיעו נכון לסוף נובמבר לסך של 166.9 מיליארד דולר - 41.9% מהתוצר. מגמת ההתחזקות של השקל מתאפשרת על רקע שילוב של כמה גורמים, ובעיקרם היחלשות הדולר מול המטבעות הזרים, הגידול בהשקעות הזרות בישראל, בדגש על חברות הזנק וענף ההייטק, ועוצמת היצוא הישראלי שכמעט ולא נפגע במהלך משבר הקורונה, לעומת צניחה בהיקף היבוא בעשרות אחוזים בשיאו של המשבר. נוסף על כך, דירוג האשראי של ישראל נותר ללא שינוי, ונתוני הצמיחה בישראל ברבעון השלישי היו טובים מהצפוי.

"במקום שהמדינה תיתן חבל הצלה לעסקים שנקלעו לקשיים, בסופו של יום אנחנו צריכים לבוא עם פתרונות יצירתיים כדי לנסות ולשרוד את הקורונה הכלכלית, לה אין חיסון. כל החלטות קבינט הקורונה מתקבלות בשעות הלילה המאוחרות וברגע האחרון, דבר שמקשה מאוד על התנהלות החברות שצריכות להחזיר עובדים מחל"ת ולהיערך לפתיחת חנויות מהרגע להרגע". הדוברת היא איילת פיצ'ון עוז, סמנכ"לית רשת נעלי TOGO. ברשת החליטו לפתוח לאחרונה ארבע חנויות Pop-Up - בבילו, חוצות, חדרה ונהריה - ומתכוונים לפתוח עוד. "אנחנו מתעדכנים באדיקות בהגבלות החדשות אותן עומדים להחיל על הציבור והמשק הישראלי, בתקווה שנוכל להמשיך ולספק לקהל לקוחותינו את הקולקציות הטרנדיות והמשלמות ביותר", היא אומרת, "יש צורך ממשי בנעליים לילדים שמידותיהם גדלו בחודשים האחרונים. בחנויות הפופ-אפ ניתן יהיה לרכוש את המלאי שהצטבר במחסני הרשת לאור הסגרים האחרונים וההגבלות על רשתות האופנה".

בשבוע האחרון, לאור הפרסומים על הגעת חיסוני הקורונה לישראל, החל להתעורר שיח מקצועי וציבורי סוער בשאלת חובת חיסון - כן או לא. כדי שהחיסון לקורונה יהיה יעיל ברמת המאקרו וניתן יהיה לראות שינוי בשטח, יש צורך שלכל הפחות כ70% מן האוכלוסייה יקבלו אותו. לכן, שר הבריאות יולי אדלשטיין פנה לייעוץ משפטי על מנת לבחון אפשרות לחקיקת "חוק חיסון קורונה" שיחייב את כל אזרחי ישראל להתחסן. במסגרת החוק, המדינה תאפשר קבלת פיצוי כספי למי שייפגע כתוצאה מקבלת החיסון. מטרת החקיקה הינה הבעת עמדה ברורה הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נורמטיבית ביחס לחשיבות ההתחסנות וזאת בשל החששות הנובעים מהליכי הפיתוח המואצים של תרכיבי החיסון. בניגוד לעמדת שר הבריאות, בהסתדרות הרופאים הישראלית מתנגדים לחקיקת החוק שכן לטענתם החיסון חשוב, אך חוק חיסון חובה עומד בניגוד לאתיקה של הרופאים בישראל. בהסתדרות הרופאים מתנגדים לחיסון בכפייה, אך תומכים במתן תמריצים למתחסנים. לשם הדוגמה, בארה"ב מתקיים כיום דיון בהצעת תמריץ של 1,500 דולר לכל מתחסן.

רשת iStore המשווקת הרשמית למוצרי Apple בישראל חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם Gett Delivery - פלטפורמת הזמנת המשלוחים החכמה של Gett ותקיים ליל מכירות לבן ראשון מסוגו בישראל, המותאם לאילוצי התקופה. המכירה המוקדמת של סדרת ה-iPhone 12 תפתח ב-11 בדצמבר, 00:01 באתר של רשת iStore. הרוכשים במכירה המוקדמת יקבלו את הזמנתם ב-17 בדצמבר החל מהשעה 00:00, באמצעות מערך שליחים ייעודי, המונה עשרות שליחים מטעם Gett Delivery. הזנקת השליחים והספירה המסורתית לאחור, תתבצע מחנות הדגל של iStore ברחוב דיזנגוף 149 ת"א. שיתוף הפעולה יאפשר ללקוחות שרכשו במכירה מוקדמת להנות ממשלוח מהיום להיום עד לפתח הבית. בזמן שגרה, ההשקה של ה-iPhone מתאפיינת בתורים ארוכים ועמוסים, לרוב עם לקוחות שממתינים משעות הצהריים עד השעות הקטנות של הלילה. השנה בעקבות הגבלות התנועה, נוצר שיתוף פעולה בין Gett Delivery ל-iStore שיעניק לצרכן את חווית ה"לילה לבן" באופן מותאם לרוח התקופה. כחלק מאירוע הלילה לבן תתקיים פעילות גולשים בלעדית בדף הפייסבוק של Gett. במסגרתו, המשתתפים יתבקשו לספר "למה מגיע להם לזכות ב-iPhone 12 Pro" ושני הזוכים יופתעו ויקבלו את ה-iPhone לפתח ביתם כבר בלילה הלבן של iStore. ה-iPhone 12 החדשים יסופקו בלעדית באמצעות שליחי Gett Delivery החל מחצות ה-17 לדצמבר באזורים נבחרים ברחבי הארץ עבור הרוכשים במכירה מוקדמת אשר תפתח ב-11 בדצמבר, בשעה 00:01.