"אם היתה לי הזדמנות, מבטיח לך שהייתי עף מכאן כמו טיל. לא ציונות ולא כלום - שורה תחתונה - אנחנו עובדים כמו חמורים ומרוויחים 17 אלף שקל בחודש ולא מצליחים להרים את הראש. אז אני לוקח הלוואה, כי חייב אוויר לנשימה, ואז עוד אחת כי האוויר נגמר. אני מתעורר כל לילה בחרדות. כבר חודשים שאני לא ישן, כל הציפורניים שלי אכולות מתוך הדאגה, יש לי שני ילדים. איך יוצאים מהלופ המטורף הזה? "ואני רוצה לצעוק לו 'ביבי, אני במינוס היסטרי'. הכסף שקיבלתי מספיק בקושי לשלם את חשבון החשמל. ומה, חברת חשמל לא גונבת אותי? ברור שגונבת. כולם גונבים במדינה הזו. כן, גם חברת כרטיסי האשראי שלקחתי ממנה הלוואה עם ריבית מופרעת של כמעט 9%. אבל איזו ברירה יש לי? מה מצפים שאעשה? שאגנוב? אתה יודע מה, בעצם למה לא? כולם גנבים כאן, אין דרך אחרת לעשות כסף. הבעיה שהגנבים הגדולים גונבים ברישיון ואותי יכניסו לכלא, אז הגענו לנקודה שהתחלתי בה אני תקוע במדינה המסריחה הזו, עם הלוואות שלא נגמרות, ועם הוצאות שלא נגמרות, ועם ממשלה דפוקה שחושבת רק על איך לקמבן את עצמה".

במהלך השבוע שעבר פרסם בנק ישראל על ביצוע מבחני רגישות לבנקים למחצית הראשונה של 2020, שכידוע לא הייתה מן הקלות. בהקדמה לדברים נכתב בדוח: "המערכת הבנקאית בישראל נכנסה למשבר הקורונה במצב איתן: הבנקים נהנו מעודפי הון גדולים, מיחסי נזילות חזקים ומתיקי אשראי איכותיים. מאז המשבר העולמי ב-2008 פעל הפיקוח על הבנקים לחיזוק הונם ויציבותם של התאגידים הבנקאיים על ידי אימוץ של סטנדרטים בין-לאומיים מתקדמים, שיפור איכות ההון והגדלת היקפו, ביזור תיק האשראי, צמצום החשיפה ללווים גדולים, ועוד. אולם האופי המתגלגל, המערכתי והבלתי צפוי של משבר הקורונה מקשה על המערכת הבנקאית והרגולטור לבצע מבחני קיצון בתדירות גבוהה בעת הזאת. "הבנקים משקיעים את עיקר המאמץ בהבטחת המשכיות בפעילות הליבה לצד תמיכה בלקוחותיהם העיקריים - משקי הבית והחברות (המגזר העסקי). מבחני הרגישות שנסקרים במסמך זה הם, לדעת רבים, כלי משלים חשוב להערכת העמידות של המערכת הבנקאית בפני הזעזוע הנוכחי, ומספקים פלטפורמה להערכת עלות-תועלת של כלי ההתערבות השונים, וכן לזיהוי של תמהיל הזעזועים שעלול להביא בנק אחד או יותר אל מתחת ליחסי הלימות ההון הנדרשים".

חברת ביטוחי הנסיעות לחו"ל PassportCard החלה בשיווק פוליסת ביטוח נסיעות מורחבת המציעה פתרונות ביטוח שמותאמים למציאות החדשה בצל נגיף הקורונה. הפוליסה החדשה, תיתן כיסוי רפואי מלא במקרה של הידבקות בנגיף הקורונה. בנוסף לכך, הפוליסה תכסה תרחישים ביטוחיים נוספים שנדרש עבורם מענה בעקבות התפשטות הנגיף כדוגמת כיסוי הוצאות הארכת שהות כתוצאה מדרישה לבידוד בחו"ל, הפסד הוצאות במהלך הנסיעה בעקבות סגר, ביטול נסיעה כתוצאה מהדבקות בנגיף או אשפוז, שירותי טלמדיסין מטעם רופאים מורשים במדינת היעד שיאפשרו טיפול רפואי והנפקת מרשמים מחדר המלון - ללא הסיכון שבהגעה למרפאה/חדר מיון (השירות זמין בארה"ב , גוש היורו, תאילנד, רוסיה, דרום אמריקה וישראל). כרטיס הפספורטכארד ישמש לתשלום ההוצאות הרפואיות וכן לתשלום קצבה יומית לנוסעים שנדרשו לבידוד ונאלצו להאריך את שהייתם.

ד"ר אירנה וולוביק, רופאת נפת חדרה, חתמה היום (שני) על צו הפסקה למסעדת "ציפורה אקספרס" במתחם הקניות בבית החולים הלל יפה שבעיר. זאת בשל ליקויי תברואה חמורים בבית העסק. הצו הוצא לאחר שבשבוע שעבר נערכה בעסק ביקורת שבה צצו הליקויים. "בתאריך 10.8.20 נערך לך שימוע בעניין הוצאת צו הפסקה מנהלי", כתבה ד"ר וולוביק לבעלי העסק עזר כהן, "בשימוע טענת כי כל הליקויים תוקנו על ידך. לא פירטת את אופן תיקון הליקויים, לא הצגת הוכחות לתיקונם והסתפקת בטענות כלליות ובעלמא. לאור האמור, מאחר ולא שוכנתי שחלפה הסכנה לבריאות הציבור והמצב בעסק ממשיך לסכן את בריאות הסועדים באופן חמור, אני מוציאה את צו ההפסקה המנהלי".

סטפן לגר ובנק הפועלים חיברו אתגר טיקטוק חדש, OpenEverywhere# ועכשיו מגיע תורכם לחקות אותו ולהראות את צעדי הריקוד שלכם, במקומות הכי מטורפים שאפשר. כל הפרטים בפנים

חברת Plus500 הישראלית, הנסחרת ברשימה הראשית בבורסה לניירות ערך של לונדון ונכללת במדד ה-FTSE 250, הודיעה הבוקר (שני) על חתימת הסכם חסות עם אלופת פולין הנוכחית בכדורגל, לגיה ורשה. החברה, המפתחת פלטפורמת מסחר מקוון בחוזי הפרשים, תהיה נותנת החסות הראשית של המועדון בשתי העונות הקרובות - 2020/21 ו-2021/22 עם אפשרות להארכה לעונת 2022/23. הסכם חסות זה מתווסף לחסויות הספורט הקיימות של החברה הכוללות שותפות ארוכת שנים עם אתלטיקו מדריד, כנותנת החסות הראשית של המועדון, יאנג בויס השוויצרית ומועדון הראגבי האוסטרליPlus500 Brumbies.

ביום רביעי האחרון הסירה פייסבוק מהעמוד הרשמי של הנשיא דונלד טראמפ סרטון ששיתף ובו נטען כי ילדים כמעט חסינים לווירוס הקורונה. הסרטון הוסר משום שהוא מכיל מידע כוזב, רו מה שנקרא בשפתנו "פייק ניוז". אצלנו פייסבוק גילתה שחשבונות פיקטיביים הפיצו מסרים אלימים כנגד ראש הממשלה וגם הם הוסרו. שני המקרים האלה, יחד עם אירועים נוספים, מציגים את זירת המלחמה הפוליטית האלקטרונית שרק תלך ותחמיר. הנזק עצום ואם לא נתחיל לפתח לכך מודעות וערנות, נמשיך להיות מרומים וניתן להם את הכוח ליצור לנו תמונה מעוות של המציאות.

האבטלה הגואה במשק פלטה לשוק העבודה מאות אלפי עובדים, לפי הערכות יותר ממחציתם צעירים, שעבדו בעבודות זמניות או בענפים שהקורונה השביתה כמו האירועים, ההופעות, התיירות ותחומים אחרים שנפגעו כמו מסעדות ובילויים. מספר המשרות המוצעות במשק ירד דרמטית וקשה מאוד למצוא עבודה בימים אלה. שיעור האבטלה שמפרסם שירות התעסוקה עומד על 21.6%, כלומר כ-880 אלף דורשי עבודה והמספר עולה מדי יום. אבל ענף אחד עדיין מציע עבודה: ענף הבנייה. במשך שנים הקבלנים מתלוננים על מחסור בידיים עובדות. הפתרון בשנים האחרונות היה גיוס של עובדים זרים מסין, ממולדובה וממדינות אחרות, והקבלנים דורשים בעקביות להגדיל את המכסות לעובדים מחו"ל. כוח אדם חסר ברבים מתפקידי המפתח באתרי הבנייה, בהם מנהלי עבודה, עוזרי בטיחות וגם עובדי כפיים בעבודות הרטובות. לטענת הקבלנים השכר הוא מעל הממוצע (אם כי מתחילים נמוך), התנאים הסוציאליים מלאים ויש אפשרות לקידום ולהתפתחות בעבודה. אבל הישראלים לא נוהרים. האם זה משום שהישראלים מייחסים לעבודה פחיתות כבוד? מאז שהחל המשבר אנחנו רואים עובדים במשרות משרדיות ועצמאים ששינסו מותניים, בלעו את הגאווה והלכו לעבוד בניקיון, בשליחויות, או כלקטים וכקופאים בסופר. אבל בענף הבנייה נרשמה התעניינות מועטה בלבד. "בסופר אתה בכל זאת עובד במיזוג, ופה זו עבודה פיזית של ממש, בחום. הישראלים לא מוכנים לעבוד בעבודה הזאת", אומרת חוקרת בתחום התעסוקה. "הארכת דמי האבטלה היא מבורכת, אבל אם יש לאנשים אפשרות לשבת בבית ולקבל 5,000 שקל, לעבוד קצת בשחור, או לעבוד בשמש בשביל 10,000 שקל, הם יעדיפו דמי אבטלה". האם המשבר החריף יגרום למובטלים החדשים לפרוץ את המחסום ולהקים מחדש את מושג הפועל העברי? בינתיים נראה שזה לא כך, אך ייתכן שככל שיתעצם המשבר ובחלוף הזמן תתחיל התעניינות רבה יותר בתחום.