גורמים בשוק ההון טוענים כי שורה של אנשי עסקים נחלצו לעזרת נוני מוזס על-ידי מתן הלוואות אישיות, כדי לסייע לו לפרוע הלוואה בסך כ-200 מיליון שקל שהוא חב באופן אישי לבנק הפועלים. בין אנשי העסקים ששמם הוזכר בהקשר זה, נמנים בין היתר שלמה אליהו שבחר שלא להתייחס לנושא, כמו גם יצחק תשובה שאף הוא בחר שלא להתייחס לדברים המיוחסים. עוד נציין כי ניסיונות לברר עם ינון אנגל מנכ"ל קבוצת ידיעות אחרונות פרטים בנושא זה, נענו בסירוב ואף בטריקת טלפון. כאמור, מהתביעה נגד מוזס עולה כי הוא יצר לקבוצת ידיעות אחרונות כמילארד שקל חובות בגין סחר במטבעות ובחוזים עתידיים. חוב זה עלול אולי לסכן את החברה. במקביל פעל מוזס גם דרך חשבונו האישי וגם בו נוצר חוב בהיקף של מיליוני שקלים. מכיוון שידיעות אחרונות היא חברה פרטית קשה מאוד לדעת עד כמה אם בכלל חמור מצבה הכספי כמו גם מצבו האישי של מוזס. גם לא ברור מתי בדיוק הוא נזקק לכסף. כתב התביעה שופך מעט אור על הנושא: מוזכרת בה הכתבה של רביב דרוקר ב-2018 בה דיווח כי ב-2013 מוזס היה חייב לבנק הפועלים סכום של כ-200 מיליון שקל. דוד ליבר מתייחס לאירוע זה כאל הנקודה בה הבין שמוזס לא רק ייצר חובות גדולים לידיעות אחרונות אלא גם חייב סכומים גדולים של כסף בעצמו ושסחר במטבעות ובחוזים באופן אישי במקביל למסחר שניהל תחת כנפי ידיעות אחרונות.

רשת Be יוצאת לקרב מול סופר-פארם גם בזירת האופטיקה. ל"גלובס" נודע כי רשת הפארם מקבוצת שופרסל חוברת לחברת אירוקה לטובת הקמת מחלקת משקפיים לראשונה בתוך סניפיה. מחלקת המשקפיים הראשונה, שתשמש כפיילוט עבור השתיים, תיפתח בקומה השנייה בחנות הדגל שתפתח Be בחזית של דיזנגוף סנטר בתל-אביב בחודש יולי הקרוב. מדובר על מחלקות בשטח של 20-30 מ"ר, בהן תמכור Be משקפי שמש ומשקפי ראייה של מגוון המותגים שמספקת אירוקה, זאת בנוסף למותגים בלעדיים אחרים שהיא תייבא באופן ספציפי עבור רשת Be.

"שלמה מעוז הפר ביודעין ובמודע את החובות המוטלות עליו מכוח תפקידו כ'כלכלן ראשי' של קרן אור, על-מנת לגרום לציבור הרחב להשקיע את כספו בחברה מחד, וליצור לחברה חבויות והתחייבויות שאין כל סיכוי כי תעמוד בהן מאידך. מעוז נקט מהלכים אלה ביודעו היטב כי שיטת הפעולה של גיוס כספים מהציבור הרחב מנוגדת לכאורה לדיני ניירות ערך האוסרים זאת, ומבלי שנורמות חוקיות או מוסריות נגעו לו - ובלבד שפעילות לקיחת הכספים מהציבור תגדל, וכך גם התגמול הכספי המובטח לו בגין הגדלת כמות המשקיעים שישקיעו את כספם בחברה שלאחר מכן נותב אל מחוץ לחברה, מבלי שוב" - כך נטען בתביעה נגד מעוז על סך 12.5 מיליון שקל שהגישו הבוקר (ד') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה המנהל המיוחד של "קרן אור", עו"ד ליאור מזור, ו-22 משקיעים בחברה. בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ענבל בית הלחמי ויואב הריס, נטען כי החברה והמשקיעים בה סבלו נזקים כספיים עצומים כתולדה מכך שמעוז - ששימש בנוסף להיותו הכלכלן הראשי של החברה, גם כפרזנטור של החברה בקמפיינים שיווקיים שנוהלו על-ידה - הפר את ההתחייבויות החוזיות שנטל כלפי החברה, ולא מילא את החובות המוטלים עליו על-פי דין. בין היתר, נטען, מעוז לא ביצע את הבדיקות והפיקוח הנדרש בכל הנוגע לפעילותה של החברה, ופעל ברשלנות ותוך הפרת חובות חקוקות כלפי החברה והמשקיעים בה.

אף שאנו בעיצומו של משבר חסר תקדים, שוקי המניות נמצאים זה יותר מחודשיים בעיצומו של ראלי, שהשאיר לא מעט לסתות שמוטות. שוק המניות האמריקאי הצליח להתנער כמעט מכל חדשה רעה במהלך התקופה האחרונה, והיו לא מעט כאלה. הראלי הובל על ידי הענפים שכולם אוהבים - בעיקר טכנולוגיה וחברות המדיה והתקשורת, שנראה כאילו משבר הקורונה נתפר בדיוק למידותיהן. מכיוון שמשקל הטכנולוגיה והמדיה נהפך להיות כל כך מרכזי בשוק המניות האמריקאי (מניות של חברות טכנולוגיה ותקשורת ומדיה מהוות יחד כ-37% ממדד S&P 500), מתקבלת תמונה כאילו השוק התנתק מהמציאות הכלכלית. עם זאת, מבט רחב על שוק המניות האמריקאי מלמד על תמונה מעט שונה. מבט על הסקטורים השונים מלמד כי המגזרים המחזוריים ביותר דווקא מתנהגים בהתאם למצב הכלכלה הריאלית: ענפי האנרגיה, התעשייה, הפיננסים, חומרי הגלם ורוב הצריכה הבת-קיימא (למעט אמזון, שלא באמת צריכה להיכלל בענף זה) הניבו ביצועי חסר משמעותיים ביחס לשוק. ומצד שני, אם נשים לרגע אחד בצד את הטכנולוגיה, נגלה כי ענפי הבריאות, הצריכה הבסיסית והתשתיות הניבו ביצועי יתר על הסקטורים המחזוריים הבולטים.

כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור, האורבניזציה הגוברת והקשיים בענף הבנייה, אישר משרד האוצר לראשונה בנייה מודולרית במכולות. ההחלטה המהפכנית מאפשרת, בפעם הראשונה בישראל, בנייה מודולרית אמיתית על כל יתרונותיה ותביא לפתרונות דיור איכותיים, מהירים, ירוקים וחסכוניים. תקנות חדשות שפורסמו במסגרת תקנות התכנון והבנייה, קובעות כעת כי הרוחב המזערי בין קירותיו של חדר מגורים הבנוי ממכולה לא יפחת מ-2.20 מטרים. מדובר בהקלה לבנייה ממכולות במקום הרוחב המינימאלי של 2.6 מטרים הנהוג בתקנות עבור יתר סוגי הבנייה. משמעות הדבר היא כי כעת, בנייה מודולרית ממכולות נכנסה לתקן בצורתה היעילה ושיטה זו הופכת כעת לאופציה אמיתית לחברות היזמות בענף הבנייה. עד היום, בשל הדרישה להגיע ל-2.6 מטר רוחב, הבנייה המודולרית לא הייתה אפקטיבית בישראל מאחר והיא הצריכה חיבור של שתי מכולות. דרישה זו פגעה במודולריות המבנה, ייקרה את המחיר, ומנעה את האפשרות להזיז את המבנה ממקום למקום. ההחלטה החדשה המאפשרת את הצרת רוחב החדר תאפשר בנייה מדולרית אמיתית, במסגרתה ניתן לנייד מבנים בעלויות נמוכות והקמה של בתים ומבנים באופן מהיר וחסכוני הרבה יותר מבנייה רגילה.

משרד הבינוי והשיכון מעריך שמשבר הקורונה הביא לדחייה של כ-40 ימים בממוצע ביחס למועד המסירה של דירות, בחוזי מכר בהם נקבע תאריך מסירת הדירה בין 18 במרץ לבין 31 בדצמבר. כך עולה מתשובת שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, לשאילתא שהגיש ח"כ משה ארבל. על פי עמדת המשרד - מוצע לקבוע מנגנון של מתן ארכה בת כ-40 יום ביחס למועד המסירה, וזאת, על פי המשרד: "במטרה לנטרל מחלוקות בין הרוכשים ליזמים". עוד מדגישים במשרד הבינוי והשיכון כי מספר הימים הסופי יקבע בהתאם לנתונים המעודכנים כאשר תתקבל החלטה סופית בנושא. הנושא עומד לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד ארז קמיניץ. עוד נתון מעניין שעולה מהודעת משרד הבינוי והשיכון הוא שבדיקה שבוצעה במשרד הממשלתי בנוגע למועדי מסירה צפויים של מתחמי מחיר למשתכן העלתה כי משבר הקורונה עתיד להביא לעיכוב בהשלמת הפרויקטים למשך תקופה של בין 70 ל-90 ימים בממוצע. עם זאת, כאמור, ההצעה של משרד השיכון נוקבת ב-40 יום בלבד, וזאת על פי דברי שר הבינוי והשיכון כדי לאזן בין רוכשי הדירות מחד ליזמים והקלנים מנגד: "משבר הקורונה פגע בציבור גדול. רוכשי הדירות נמצאים בראש סדר מעייננו ואנו חייבים לדאוג להם. לצד זאת יש גם את המעסיקים וביניהם גם הקבלנים שנפגעו ואיבדו מכספם בתקופה זו. הפתרון שלנו לוקח בחשבון את הצורך לאזן בין הרוכשים מחד והקבלנים מאידך, לטובת כל הצדדיים".

חברת הפארמה פנאקסיה מעבדות ישראל בע"מ, יצרנית מוצרי הקנאביס הרפואי הגדולה בישראל, הודיעה היום (רביעי) כי קיבלה אישור רשמי לתקן EU-GMP. תקן זה מחייב והכרחי לייצור, ייצוא ושיווק של תרופות בגבולות האיחוד האירופאי, וחל על מוצרי קנאביס רפואי המוגדרים רגולטורית באיחוד האירופאי כמוצרים פרמצבטיים הניתנים במרשם רופא. פנאקסיה היא חברת הקנאביס הרפואי הראשונה והיחידה בישראל אשר קיבלה אישור EU-GMP מרשות באיחוד האירופאי, המאפשר לייצר, לייצא ולמכור במדינות אירופה מגוון של שמנים ומיצויי קנאביס רפואי בהיקפים מסחריים. בכך מצטרפת החברה לשורה הראשונה של חברות קנאביס רפואי בינלאומיות בודדות בעלות תקן יוקרתי זה. קבלת התקן מאפשרת לפנאקסיה להתקדם לשלב הבא המחייב לצורך ייצוא ומכירות באירופה - השלמת תהליך הרישום הרגולטורי של מוצרי ומותגי שמן הקנאביס הרפואי שלה בגרמניה, שוק הקנאביס הרפואי הגדול והצומח ביותר באירופה; בדנמרק, השוק בעל הרגולציה המחמירה ביותר באירופה ובמדינות יעד נוספות באיחוד האירופאי. להערכת החברה, המצויה בעיצומו של תהליך הרישום במדינות אלה, קבלת אישורי שיווק אלה ותחילת מכירות ראשונות של המוצרים צפויה בהמשך השנה. זאת, באמצעות שותפותיה האסטרטגיות ובכפוף לקבלת היתר ייצוא ממשרד הבריאות בישראל. במידה ולא יתקבל היתר ייצוא ממשרד הבריאות בישראל עד לקבלת אישורים אלה, פנאקסיה נערכת לייצור המוצרים ומכירתם באירופה גם באמצעות מתקן הייצור במלטה, כחלופה זמנית עד לאסדרת ייצוא מישראל. בנוסף, קבלת התקן פותחת למעשה את שערי אירופה למגדלי הקנאביס הרפואי הישראליים בהיותה היצרן היחיד כיום המוסמך לייצר עבורם את מותגי הקנאביס שלהם. זאת, בכפוף להסמכתם על ידי פנאקסיה לתקן האירופאי, וייצור המוצרים במפעל פנאקסיה בעל תקן EU-GMP.

תחזית ארגון המדינות המפותחות (OECD) לישראל קודרת מזו של בנק ישראל וצופה צמיחה שלילית של 6.2% השנה לעומת 4.5% שצופה הבנק. בתרחיש של גל שני בחורף הכלכלה תתכווץ ב-8.3% והמשק לא יתאושש לפני 2022. ארגון המדינות המפותחות מצטרף לגופים הצופים פגיעה חמורה בכלכלה הישראלית כתוצאה ממשבר הקורונה. על-פי התחזית העולמית המעודכנת שפורסמה הבוקר, צופים ב-OECD כי המשק הישראלי יתכווץ השנה ב-6.2% - וזאת בתרחיש האופטימי שבו מגפת הקורונה תדעך בקיץ. מדובר בתחזית דומה לזו שפרסמה קרן המטבע הבינלאומי ב-14 לאפריל, בשיאו של המשבר, וחמורה יותר מהתחזיות המעודכנות של בנק ישראל שצופות צמיחה שלילית של 4.5% בלבד ב-2020, (בהנחה שלא יהיה גל שני). ב-2021 צופים ב-OECD צמיחה של 5.7% וצמיחה חלשה יותר של 4.4% בתרחיש של התפרצות קורונה נוספת. "צעדי הסגר בישראל היו חריפים אך קצרים ביחס למדינות מפותחות אחרות", כותבים בדוח, "אולם ההתאוששות צפויה להיות איטית, כשהאבטלה הגבוהה וחוסר הודאות מכבידים על הכלכלה. גל שני יעכב עוד יותר את ההתאוששות, יגדיל את מספר פשיטות הרגל ויגרום נזק ארוך טווח לכלכלה".