המשבר הבריאותי כבר מאחורינו, כך, לפחות, נראה כרגע וזה הזמן של משקי הבית להתפנות לפן לא פחות חשוב: הכלכלי. עובדים רבים חזרו מחל"ת, אחרים עדיין ממתינים לשוב ויש כאלה שהתבשרו כי יצטרכו לחפש עבודה אחרת. אז מה עושים? הנה כמה טיפים מועילים.

חברת התרופות טבע צפויה לפרסם היום (ה') את הדוחות הכספיים שלה לסיכום הרבעון הראשון של 2020. תחזיות האנליסטים הן להכנסות של כ-4.15 מיליארד דולר, ירידה של 4.2% בהשוואה לרבעון המקביל, ולרווח נקי (Non-GAAP) בסך 59 סנט למניה, דומה לרבעון המקביל. יהיה מעניין לראות האם טבע תאשרר את התחזית השנתית שלה, שנמסרה ברבעון הקודם, או שתבחר כמו חברות אחרות למשוך בשלב זה את התחזית בשל האי-ודאות המתמשכת על רקע משבר הקורונה. נזכיר, שהתחזית שנמסרה הייתה להכנסות של 16.6-17 מיליארד דולר, EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של 4.5-4.9 מיליארד דולר, רווח נקי Non-GAAP של 2.5-2.8 מיליארד דולר, שהם 2.3-2.55 דולר למניה. טווח התחזית שנמסר שיקף אפשרות לצמיחה שנתית לראשונה מ-2017, אם כי לא בהכרח. כשטבע ערכה את מסיבת העיתונאים השנתית שלה לרגל פרסום דוחות 2019 (במהלך הרבעון הראשון), החלה כבר עלייה במודעות לגבי נגיף הקורונה שהתפרץ אז רק בסין. מנכ"ל טבע, קאר שולץ, העריך אז כי הקורונה עלולה להיות "אתגר משמעותי לכל מערכות הבריאות" וציין כי הסיכון לטבע הוא עקיף משום שהיא רוכשת חלק מחומרי הגלם שלה מסין, אך אין לה מכירות משמעותיות שם. מאז כמובן השתנה המצב והנגיף התפשט לכל רחבי העולם, והשפיע גם על הסביבה המאקרו-כלכלית, כך שסביר להעריך שטבע תעדכן את המשקיעים בנוגע להשפעות של הקורונה עליה. אגב, באותה מסיבת עיתונאים אמר שולץ שאם יתברר שלטבע יש תרופה שעשויה לעזור בטיפול היא תשמח לעזור, ואכן מספר שבועות לאחר מכן טבע תרמה בארה"ב מלאי של תרופות למלריה שאושרו כטיפול חירום לחולי קורונה. בתוך כך, בשוק יצפו כרגיל לראות האם טבע המשיכה להפחית את היקף החוב שלה (שבסוף 2019 עמד על 26.9 מיליארד דולר) ולשמוע עדכונים בנוגע להליכים המשפטיים בהם טבע מעורבת - בעיקר ההליכים הקשורים לשיווק משככי כאבים אופיואידיים ממכרים וההליך הנוגע לתיאום המחירים בשוק הגנרי בארה"ב. בפן העסקי, טבע השיקה במהלך הרבעון הראשון את התרופה הביוסימילרית לתרופה האונקולוגית Herceptin ועוד קודם לכן השיקה גרסת ביוסימילר לתרופה Rituxan (השבוע, התרופה הושקה גם להתוויה של דלקת מפרקים שיגרונית). מנגד, במהלך הרבעון אושרה תחרות גנרית למשאף ProAir של טבע.

חוסר הוודאות הפוליטית המתמשך עדיין ניכר בקצב המכירות של פרויקטים. כאשר השוק מדשדש וניכרת האטה במכירות, היזמים מחפשים דרכים למכור ולהישאר רווחיים. מצד אחד הם צריכים להישאר רווחיים, ומצד שני הם חייבים מכירות בשביל התזרים. נדיר למצוא יזם שמוריד מחירים או נותן הנחות שכן מעבר לבעייתיות של פגיעה ברווחיות יש פה פגיעה במוניטין. על הרקע הזה אנו רואים פריחה של קבוצות רוכשים. מדובר בפתרון שהוא WIN WIN, שכן קבוצת רוכשים מאפשרת ליזם למכור כמות נכבדה של דירות בלי להוריד מחיר כלפי חוץ.

ביום שלישי בלילה נפתחה באתר רשות המסים האפשרות להגיש בקשות לקבלת "הפעימה השנייה" של מענק הסיוע לעצמאים, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה. הממשלה הכתירה את המהלך כ"מודל האמריקאי" - שם שמייצג את הקלות והמהירות שבה ניתן למלא את טופס הבקשה המקוון באתר רשות המסים ולקבל את הכסף לחשבון הבנק תוך 48 שעות. חרף עומס על האתר של רשות המסים ולא מעט תקלות הצליחו עשרות אלפי עצמאים להגיש בקשה למענק. מנהל רשות המסים הוא ערן יעקב. בפועל מסתבר ש"המודל האמריקאי" לא ילווה את העסקים עוד זמן רב. בשבוע הבא אמורה להיפתח האפשרות להגיש בקשות ל"פעימה השלישית" לעסקים שהכנסתם בין 300 אלף שקל ל-20 מיליון שקל ושם המצב מורכב. הטופס מסובך, דורש שלל פרטים וחישובים ועל פי ההערכות לרשות ייקח פרק זמן ממושך לבחון כל בקשה. ב"פעימה השלישית" צריך למלא את הטפסים באופן ידני, למרות שרוב המידע המבוקש מצוי בידי רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. כדי למלא את הטפסים הללו נדרשים העסקים להיעזר ברואי החשבון שלהם, ואלה עתידים לגבות שכר טרחה עבור כל בקשה שמוגשת. התוצאה: יידרש פרק זמן ממושך להגיש את הבקשות ומכל סכום מענק שיתקבל יאלץ בעל העסק להפריש נתח בעבור רואה החשבון שלו. "מדובר בסכום שכר טרחה של בין חצי מיליארד למיליארד שקל שיילך לשכר טרחה לרואי החשבון", מעריך עורך הדין ורואה החשבון ג’ק בלנגה, "כאשר הקרן של המענק עומדת על שישה מיליארד שקל. אין בזה היגיון". את הבעיה הזו הציפו דווקא רואי החשבון בפני רשות המסים. בימים האחרונים פנה אל מנהל רשות המסים, ערן יעקב ואל סגניתו מירי סביון, רו"ח שלמה פלדמן בבקשה כי יקלו על העסקים ויהפכו את טופס הבקשה למענק בפעימה הבאה לפשוט יותר. נציין כי עסקים שהמחזור שלהם ב-2019, ללא עסקאות הוניות, עמד על 1.5 עד 20 מיליון שקל, יהיו זכאים למענק של עד 400 אלף שקל. לטענת פלדמן, רוב הנתונים שהעסקים צריכים לספק מצויים כבר במערכות המיחשוב של רשות המסים ושל הביטוח הלאומי. "שימוש בנתונים המצויים ברשות המדינה לצורך חישוב המענק ללא צורך בהזנת נתונים על ידי המבקש, ימנע את הצורך בבדיקה של הבקשה על ידי רשות המסים וניתן יהיה לבצע העברה כספית של סכום המענק זמן קצר לאחר הגשת הבקשה", כתב פלדמן לרשות המסים. אנשי הרשות דחו את הטענות של פלדמן בעל פה. בשיחה עם "גלובס" הוא אומר "המדינה מתגאה כל כך במודל האמריקאי של הפעימה השנייה, ובפעימה השלישית אנחנו באפגניסטן ולא באמריקה. אפשר לקרוא לזה המודל האפגני". לקראת כניסתה לתוקף של הפעימה השלישית, גיבשו בלנגה, דירקטור וחבר ועד מרכזי בלשכת רואי החשבון ורו"ח אריאל פטל, מ"מ יו"ר הוועדה לאישורים מיוחדים וחבר ועדת האתיקה בלשכת רואי חשבון, טבלה של תעריפי שכר טרחה בגין סיוע בהגשת מענק השתתפות בהוצאות. הסכום הראשוני הוא 1,000 עד 2,000 שקל בעבור כל בקשה. לדברי בלנגה, "מילוי כל טופס בקשה דורש זמן רב ומשאבים. אם לרואה חשבון יש 100 לקוחות שבהם הוא צריך לטפל, והוא נדרש להשקיע לפחות 40 שעות במילוי הטופס, הלקוח המאה ואילך יטופל על ידי רואה החשבון בעוד חודש ולא היום, כי זה דורש מקצועיות ובדיקה יסודית". בלנגה מוסיף כי "רואי חשבון משמשים בחודשיים האחרונים בתפקיד ‘הרופאים’ של הכלכלה במתן תמיכה וסיוע לבעלי העסקים בישראל; כל התמיכה הפיננסית והמקצועית בהחייאת והחזרת העסקים לשגרה תקינה מבוצעת על ידי רואי החשבון והם מהווים הגורמים המקצועיים שילוו את החברות ביציאה מהמשבר". מדוע רואי החשבון מתנגדים לטופס המסובך שאמור לייצר להם הכנסה נוספת? לדברי רו"ח אריאל פטל, לרואי החשבון יש אחריות כלפי לקוחותיהם, והם לא מעוניינים לגזור עליהם קופון ללא צורך, אך הדרישות בפעימה השלישית מחייבות תשלום שכר טרחה לרואה החשבון. "בשתי הפעימות, הראשונה והשנייה של מס הכנסה, קיים צורך רק ברישום לאתר רשות המסים ורישום פרטים מזהים והחישובים מתבצעים באופן אוטומטי. רשות המסים לא הייתה יעילה מספיק בהדרכת הציבור ואת הוואקום מילא רואה החשבון, שנדרש להיות מורה נבוכים ללקוחותיו אך לא גבה תשלום, בדרך כלל, בגין מתן מענה מקצועי. פטל מסביר כי "רואי החשבון מייצגים בראש ובראשונה את הציבור והאינטרס הציבורי ולא את רואי החשבון. כל בר דעת רואה שמדובר במחדל זועק לשמים של המדינה ואוזלת יד של משרד האוצר כלפי העסקים חולי קורונה. "במקום לבצע את החישובים והתשלומים באופן פשוט ואוטומטי, מותירים את בעלי העסקים מדממים מול נוסחאות מתמטיות מורכבות, ומחייבים אותם פרקטית להסתייע ברואה החשבון כחבל הצלה. שכר הטרחה המתבקש לרואה החשבון מהווה חבטה נוספת בעסקים החבולים". מרשות המסים נמסר: "על מנת לתת מענה מהיר, כך שהמענק יועבר לעוסק באופן המהיר ביותר, עמלה רשות המסים והשקיעה זמן ומשאבים לפיתוחה והקמתה של מערכת נגישה ופשוטה. להערכתנו זמן ההשקעה אינו עולה על 15 דקות".

הלירה הטורקית צונחת לרמתה הנמוכה ביותר בהיסטוריה אל מול הדולר, וזאת על רקע פעולות הבנק המרכזי למנוע ממשקיעים זרים להכנס לפוזיציות ספקולטיביות נגד המטבע הטורקי. הלירה מאבדת 0.6% ושערה אל מול הדולר עומד על כ-7.2375. מוקדם יותר שער הלירה אל מול הדולר עמד על 7.49. הפעם האחרונה שהלירה הטורקית הכתה את התחתית הייתה באוגוסט 2018 עקב משבר האינפלציה שהתחולל במדינה.

בעוד שחברות בתחום האופנה כמו פוקס, קסטרו וזארה פותחות את החנויות החל מהיום (ה') עם אישור הממשלה לפתיחת הקניונים, קבוצת המשביר לצרכן שבשליטת ובניהול רמי שביט לא חוזרת לפי שעה לפעילות. על-פי גורמים בשוק האופנה והקניונים, המשביר אף לא שלחה עובדים שיחלו להכין את הסניפים לפתיחה בקרוב, וזאת בניגוד ליתר הרשתות. דבר זה מעיד על מצבה החריג של המשביר, לפחות על-פי התנהלותה לפי שעה, אך הוא ממחיש - גם אם הוא הסמן הימני - את הקושי הרב שיצר המשבר לענף ועד כמה הרשתות רחוקות מלהשאיר את המשבר מאחוריהן, מי יותר ומי פחות.

רשת חללי העבודה והמשרדים החכמים SOK השיקה מספר פתרונות ושירותים מיוחדים למקומות עבודה בעידן הקורונה. הפתרונות מאפשרים לבעלי עסקים ולעצמאים להתאים את עצמם במהירות לדרישות התו הסגול ולתקנים אחרים, לצמצם הוצאות ולאפשר עבודה מרחוק ביעילות מרבית. הם פותחו בהתאם לתקנות החדשות של משרד הבריאות ולשינויים בשוק העבודה בעקבות מגפת הקורונה. אחד הפתרונות שפיתחה SOK הוא משרד HotDesk, המתאים לארגונים שממשיכים עדיין להעסיק חלק מעובדיהם מרחוק. מדובר במתחם ובו כמה עמדות עבודה שבהן יוכלו להשתמש לסירוגין כל עובדי הארגון. התשלום על המתחם יהיה לפי מספר העובדים הכולל שישתמשו בו. כך למשל, עסק של 12 עובדים יוכל לשכור ארבע עמדות שאליהן יוכלו להירשם עובדים שיבקשו להשתמש בהן בשעות מסוימות. פתרון זה יאפשר למעסיק לשלם סכום נמוך משמעותית עבור העמדות הללו במשרד אחר. ההרשמה לתחנות העבודה מתבצעת באמצעות אפליקציה מיוחדת, Desk.me, שבאמצעותה העובדים יוכלו לשריין לעצמם עמדות עבודה בימים שבהם הם מגיעים למשרד.

לאחר שאתמול נראה היה שרשות המסים הצליחה להתגבר על העומס באתר שנגרם כתוצאה מעצמאים שמנסים להירשם לקבלת המנענק, היום (חמישי) נתקלו משתמשים שונים בבעיה אחרת. בהודעה שנשלחה לרבבות נרשמים נכתב: "שלום, בשל תקלה בקליטת הנתונים, לצערנו עליך להגיש שוב את הבקשה למענק. מתנצלים על אי הנוחות".