התוכנית כוללות נסיעה לאזורים מאושרים בארץ לצד פעילויות במרחבים המוגנים ביישובים, ומיועדים לתלמידי כל השכבות

רויטל יכין קרקובסקי, מנכ״לית מצעד החיים בישראל: ״המצב הביטחוני ומדיניות פתיחת וסגירת השמיים של מדינת ישראל אינם מאפשרים בעת הזו יציאה בטוחה״ | בין המשלחות שהתשתתפותן בוטלה: משלחת שורדי שבי, משלחת של ארגון אלמנות ויתומי צה״ל ומשלחת של מאות עובדים מתעשיית ההייטק הישראלית

בעת מלחמה, חובתנו להיפגש עם הילדים בכל דרך אפשרית, לתת מקום לרגשותיהם, ולאפשר להם לחלום על מציאות טובה יותר | טור של גנן שמחנך בזום

לפי ניתוח של פורום ארלוזורוב, כ-2 מיליון איש נדרשים להשגיח על ילדים עד גיל 14, ואובדן השכר לעובדים ב'שאגת הארי' הוא כ-4 מיליארד שקלים בשבוע

נכון לכעת מועדי הבחינות נותרו בתאריכים המקוריים | התאמה נוספת שניתנה היא מתן תוספת של 15% זמן לבחינה | התאמות לתלמידי קו העימות בגבול הצפוני יינתנו בהמשך

המתווה כפוף לאישור הכנסת וכולל שלושה מסלולים: פיצוי על ירידה מההכנסות, פיצוי למסגרות חינוכיות של פחות משבעה פעוטות והוצאת צוות המעון לחל"ת

ב' גדל במחוז כרמאנשאה, שעלה לכותרות בתור אתר מרכזי לשיגור כטב"מים. ד' היה רק בן שש כשנמלט עם משפחתו לישראל, אבל לא שוכח את הנסיעה תחת ירי אל הגבול. וש' מדבר בגעגוע על הטיולים עם אביו במדינה הענקית והיפה. שלושתם נולדו באיראן, חיו בה כילדים והצליחו לברוח לפני שהמהפכה האסלאמית קרעה את ארצם. היום הם לובשים בגאווה את מדי צה"ל, לוקחים חלק במערכה - ומייחלים לעתיד שבו שני העמים יחיו בחופש ובביטחון

העובדה שבזמן מלחמה אנשי הוראה נדרשים להפגין מול התלמידים רגשות חיוביים, גורמת להם למצוקה נפשית. כך עולה ממחקר חדש, שמסביר גם מה ההבדל בין מורים ש"מזייפים" - לבין אלו שמנסים להילחם בפחד או בעצב: "כדי שמורה יוכל להיות עוגן, מישהו חייב להחזיק את המורה"