צום גדליה הינו אחד מארבעת הצומות על חורבן בית המקדש. רגע לפני, זה הזמן לדעת מתי נכנס ויוצא הצום ומי חייב לצום ומי פטור?

השופר, קול ללא מילים, משמיע לנו בעוצמה את מה שאין הפה יכול לבטא. הוא מעורר את זיכרון התגלות ה' במעמד הר סיני, אולם הוא גם קול התרועה והזעקה בעת צרה. שני ההיבטים האלה קיימים לא רק בשופר אלא גם בראש השנה עצמו, יום תרועה. ראש השנה, כיום המלכת ה' מצד אחד ויום תשובה מצד שני, […]

כחוקרת מדרש, אני מוצאת לא פעם שמסגרת זו מסייעת לחכמים להביע עמדות פחות פופולריות. היתרון של אכסניית המדרש הוא היכולת של הדרשן לטעון, כנגד המוחים על השקפתו, שבכלל התכוון לפרש את הפסוקים ולא למסר המשתמע. בדברים הבאים אציג דוגמה לאומץ מדרשי הכרוך בהשמעת קול שונה בתוך מקהלה של הסכמה אידיאולוגית, מתחום שיש לו נגיעה ישירה […]

התורה מצווה אותנו על מצווה מיוחדת בשעת מלחמה:   וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ־לֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם (במדבר י, ט). לכאורה מדובר בהוראה טכנית, פקודה ווקאלית להשמיע קול חצוצרות בזמן מלחמה. אך חכמינו לקחו את הפסוקים הללו למקום שונה לחלוטין, וקשרו אותם לשאלה יסודית ועמוקה בנוגע למהותה […]

המונח הידוע "ימים נוראים" הוא חדש יחסית (פחות מאלף שנים). הוא איננו מוזכר בספרות חז"ל ואף לא בפוסקים הראשונים. אומנם ימים אלו ידועים כימי דין, אך מעיקר הדין הם "ימים טובים" שאנו מצווים בהם על שמחת יום־טוב. הם מפסיקים ימי אבלות, כמו כל חג, ואף היה ראוי לומר בהם את ההלל; אכן, בשל היותם גם […]

פרשת האזינו בנויה משני חלקים. החלק הראשון והמרכזי הוא השירה, המתפרסת על פני מרבית הפרשה. שירה זו נאמרת בעקבות התגלות ה' למשה בפרשה הקודמת, שבה הוא ביקש ממנו להוסיף לצד ספר התורה את השירה: "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת". החלק השני של הפרשה הוא שוב דיבור ישיר של ה' אל משה, המצווה עליו להיפרד: […]

הצום שחל באופן מסורתי לאחר ראש השנה נדחה הפעם ל-ד' בתשרי בגלל השבת. מי היה גדליה בן אחיקם, ולמה נהגו יהודים לצום בעקבות הרצח שלו?